החלטה בתיק בש"א 2645/06

1.      ביום 6.6.05, הגישו המשיבים תביעה כנגד המבקשים בגין נזקים אשר נגרמו למשיבים כתוצאה מאי יידועם של המשיבים 2 ו-3 בנוגע למומים אשר התגלו במוחו של המשיב 1, טרם לידתו.

2.      ביום 8.11.05 הוגש כתב הגנה על ידי הנתבעות . משהועבר התיק לטיפולי,  ניתנה על ידי ביום כ' אייר תש"ו (18.5.06) החלטה ובה  הורתי לצדדים להגיש חוות דעת רפואיות ולהשלים את ההליכים המקדמיים במהלך הפגרה. קדם משפט ראשון בתיק  נקבע ליום 26.9.06.

3.      ביום 6.8.06, הגיש ב"כ המבקשים בקשה לתיקון כתב ההגנה ולהארכת מועד להגשת הודעת צד ג'. הנימוקים לבקשה הינם, כי מחוות דעתו המשלימה של ד"ר וייס, המומחה מטעם המשיבים, אשר הוגשה ביום 7.5.06  עלה, כי  קיימות טענות שונות כנגד בית החולים "הדסה" וכנגד המשיבה 2, אשר ראוי כי תתבררנה במסגרת הדיון בתביעה. על כן, לטענת המבקשים, עומדת בקשתם במסגרת תקנה 92 ו-216(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ה-1984 ויש להתיר להם לתקן את כתב הגנתם ולשלוח הודעות צד ג' כמבוקש.

4.      בתגובתם מיום 16.8.06 התנגדו המשיבים לבקשה. את התנגדותם נימקו המשיבים  בטענה, כי המועד להגשת הודעה לצד ג' על פי תקנה 220(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, חלף לו זה מכבר.  המשיבים טענו כי העובדות בשלן התבקש תיקון כתב הגנה ומשלוח ההודעת צד ג' , היו ידועות למבקשים מזה זמן רב וכי היה עליהם לפנות בבקשה קודם לכן.

5.      הדרך לתיקון כתבי טענות, קבועה בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. הוראה זו קובעת כי " בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". הוראה זו פורשה על ידי בתי המשפט באופן מרחיב: מעת שהראה בעל דין שהתיקון דרוש כדי להעמיד לדיון שאלה שהיא באמת שאלה שבמחלוקת, זכאי הוא, לכאורה, לקבל רשות לתיקון (ראה: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, שלמה לוין עורך, 1995), בעמ' 338-337). על כן, קבעה הפסיקה, כי בקשה לתיקון, תדחה רק מקום שנתקיים אחד החריגים לכלל האמור, כגון: קיפוח הצד שכנגד עקב התיקון או התנהגות שלא בתום לב מצד המבקש.

6.      בדרך כלל, נותנים בתי-המשפט היתר לתיקון כתבי-טענות ברוחב-יד ובליברליות. במסגרת זו, ניתנים ההיתרים אפילו בשלבים מאוחרים מאד של הדיון המשפטי, וכבר היו דברים מעולם שהיתר לתיקון כתב-תביעה ניתן אפילו בשלב הערעור עצמו. בודאי שהדברים הם כך שעה שמדובר בדיון שהוא רק בראשיתו, כאשר אנו עדיין בשלב שלפני קדם המשפט הראשון.

7.      במקרה בו עסקינן, אין כל סיבה לחרוג מהמדיניות הליברלית האמורה. לכן, יש להתיר את תיקון כתב ההגנה.

8.       מהבקשה, כמו גם מתגובת המשיבים, עולה בברור, כי הסוגיות אותן מבקשים המבקשים להעלות במסגרת תיקון כתב ההגנה, הינן סוגיות הצריכות הכרעה במסגרת בירור התביעה שבין הצדדים, וזו סיבה מוצדקת להיענות לבקשות לתיקונים האמורים. 

9.         המשיבים, מנגד, לא הראו בטענותיהם, כיצד יקופחו, אם בכלל, באם יורשו המבקשים לתקן את כתב ההגנה. הבקשה הוגשה בשלב מקדמי, עוד לפני קדם המשפט הראשון בתיק. כאמור, נוהגים בתי המשפט להתייחס בליברליות רבה לבקשות לתיקון כתב תביעה,במיוחד אם הבקשה הוגשה בשלב מקדמי של ההליכים.  ואם במתן היתר לתיקון כתבי-תביעה, זוהי המדיניות, הרי שמקל וחומר שתיקון כתב הגנה ראוי לגישה ליברלית אף יותר. שכן, בעקבות תיקון כתב התביעה, כמעט ואין להימלט מלתקן אף את כתב-ההגנה, ופעמים שיש לשמוע הוכחות מחדש, ועל הנתבע להיערך מחדש ולסדר מבראשית את הגנתו. ואף על פי כן - המדיניות היא לאפשר את תיקון כתבי-התביעה (הצד שכנגד מפוצה בהוצאות כספיות אשר פוסק בית-המשפט לזכותו). קל-וחומר שהדברים צריכים להיעשות כך, שעה שמדובר בבקשה לתיקון כתב-הגנה, שהרי תיקון שכזה אינו מחייב את שידוד המערכות של התביעה, ואינו שומט טענה מטענות התביעה.

10.       קל-וחומר בן בנו של קל-וחומר כשהמדובר בבבקשה לתיקון כתב-הגנה המוגשת עוד טרם שמיעת ההוכחות של שני הצדדים. פשיטא הוא שצריך להעתר ולהתיר את תיקון כתב-ההגנה, זאת במיוחד מקום בו הוגש עוד טרם קדם המשפט הראשון.

11.       לא שוכנעתי כי המבקשים נהגו בחוסר תום לב, המצדיק הימנעות ממתן היתר להגשת כתב ההגנה. אומנם, המשיבים בתגובתם פרטו באריכות, כיצד ידעו המבקשים, או צריכים היו לדעת, על מעורבתו של בית החולים הדסה בהשתלשלות העניינים נשוא התביעה, זמן רב טרם להגשת הבקשה. ברם, גם אם טענותיהם של המשיבים נכונות הן, דבר שאינו בטוח כלל ועיקר, והמבקשים אכן מודעים היו לעובדות היבשות, אשר מצביעות על מעורבות אפשרית של בית החולים הדסה, הרי שניתן בהחלט לטעון, כי עד שלא מצאו עובדות אלו את ביטויין בחוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם המשיבים, לא ייחסו להם המבקשים את החשיבות הראויה, ועל כן אין לזקוף לחובתם את השתהותם בהגשת הבקשה לתיקון כתב ההגנה ובקשת הארכה להגשת הודעות צד ג'. 

12.       המסקנה מהאמור היא, אם כן, כי הבקשה עונה על תנאי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, ועל כן יש להיעתר לבקשה ולהתיר את תיקון כתב ההגנה.

13.       משהותר תיקון כתב ההגנה, קמה למבקש הזכות לשלוח הודעה לצד ג' שלא במועד הקבוע בתקנות (ראה: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שמינית,  2005) עמ' 699) . איני רואה מקום לעסוק במסגרת החלטה זו, בשאלה האם מוצדקת הגשת הודעת צד ג' לבית החולים הדסה ולמשיבה 2. מהעובדות המתוארות בבקשה ובתגובה עולה, כי, לכאורה, עונות ההודעות על הנדרש על פי תקנה 216 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי. במצב זה, כאמור, מצוי משלוח הודעת צד ג' במסגרת זכויותיו של נתבע. ובכל מקרה, אין בקשה להארכת המועד להגשת הודעות צד ג', המקום לדיון בגופן של ההודעות ובהצדקה להגשתן.

14.       לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה אשר בכותרת, מתיר למבקשים לתקן את כתב הגנתם ומאריך את המועד למשלוח הודעות צד ג'.

15.       בנסיבות המקרה, אין, בשלב זה, צו להוצאות.

16.       המזכירות תשלח החלטה זו לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום י"ט באלול, תשס"ו (12 בספטמבר 2006) בהעדר הצדדים.